ניתוח החלפת מפרקים בעזרת רובוט חדשני המסייע בדיוק ובהתאמה אישית למטופל
במחלקה האורתופדית בית החולים איכילוב בתל-אביב מבצעים בחצי השנה האחרונה את ניתוח "החלפת הברך" הוותיק בעזרתו הצמודה של רובוט חדשני.
ל-Velys של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון אין אומנם תג עובד והוא לא זכאי למתנת חג, אבל הוא עובד קשה כמו כולם ומסייע לרופאים להגיע לרמות דיוק והתאמה אנטומית שלא היו בעבר.
מדובר בניתוח המיועד לשפר את איכות חייהם של מי שסובלים מכאבי ברכיים הגורמים לקשיי הליכה והגבלת טווחים המקשים על התנהלות בחיי היום יום. כ-7,000 ניתוחי החלפת ברך נעשים מדי שנה בישראל.
"ברך של שחקן כדורסל ב-NBA שונה, מן הסתם, מברך של אישה קטנת קומה. המטרה שלנו היא להתאים את המשתלים ככל האפשר לאנטומיה של המטופל או המטופלת", מסביר ד"ר נמרוד שניר, מנהל היחידה להחלפת מפרקים בחטיבה האורתופדית של בית החולים איכילוב בתל-אביב, המנתח עם הרובוט החדשני.
מה זה בעצם ניתוח החלפת ברך?
"כחלק מהשינויים הניווניים של הברך הסחוס שנמצא במפרק נשחק. החלפת ברך היא למעשה החלפת הסחוס, החלק שמצפה את המפרק מבפנים. בניתוח מחליפים את הסחוס הפגוע בסחוס ממתכת (מפרק המלאכותי). באמצעות הרובוט החדש אנחנו יכולים לבצע התאמה אישית מדויקת של המשתלים ברמה של חצי מילימטר וחצי מעלה, דבר שלא יכולנו לעשות עם הציוד המכאני שהשתמשנו בו עד כה. הרובוט מסייע בהתאמת גודל ומיקום המשתלים בנוסף לאיזון כך שיתקבל שיפור מיטבי של המפרק מבחינת טווחים, יציבות ותפקוד".
למי הניתוח מיועד?
"הניתוח מיועד בדרך כלל לאנשים מעל גיל 55 -60 שהסחוס שלהם נשחק. לפעמים אנחנו עושים ניתוחים גם לאנשים צעירים יותר שנפגע להם המפרק, אם זה בתאונה, כתוצאה מגידול, עיוות מילדות או ממחלות דלקתיות".
למה באיכילוב?
למה באיכילוב?
"אנחנו גאים להיות מרכז ההדרכה של הרובוט ובית החולים הציבורי הראשון בארץ שיש לו את הרובוט. אנחנו המרכז עם הניסיון הרב ביותר בעבודה עם הרובוט, ביצענו למעלה מ-50 ניתוחים בחצי השנה האחרונה, מספר שאין לו אח ורע באף בית חולים בישראל", מציין ד"ר נמרוד שניר.
מדוע מבוצעת הפעולה?
מדוע מבוצעת הפעולה?
מפרק הברך מורכב מהחלק העליון של עצם השוק ומהחלק התחתון של עצם הירך והפיקה. בכל צעד נושאית הברך את כל משקל הגוף, ובריצה נושאית הברך פי 7 ממשקל הגוף. הברך מורכבת מסחוסים המכסים את המשטחים המפרקיים נושאי המשקל, מניסקוסים – גופים בצורת סהרון אשר תפקידם לפזר את העומסים בברך ולבלום זעזועים בזמן הליכה וריצה, ורצועות אשר תורמות ליציבות הברך. הפיקה אשר נמצאת בקדמת הברך עוזרת בעיקר להפחתת העומס בעת יישור וכיפוף המפרק. במצבים בהם יש הרס של הסחוס נחשפת העצם שמתחת ונוצר חיכוך בין חלקי הברך השונים אשר גורם לכאבים. כאבים אלו עשויים להגביל את מטופל בפעילויות יום יומיות בסיסיות כגון הליכה עלייה וירידה במדרגות, ולעתים לגרום גם לכאבים במנוחה ובלילה.
להרס סחוס מספר סיבות כגון: חבלות, דלקות פרקים, ומחלות מטבוליות, אך הסיבה השכיחה ביותר היא מחלת האוסטאורטריטיס הניוונית, המהווה את הגורם העיקרי להפרעה תפקודית בגיל המבוגר.
קרוב ל- 80% מהאוכלוסייה יסבלו משחיקה מסוימת של הסחוס המפרקי מעל גיל 65, וכ- 15% מהם יסבלו מכאבים הגבלת תנועות והפרעה תפקודית. כל הטיפולים המוכרים כיום, מטפלים בתסמינים, דהיינו, בכאב ובהגבלת התנועות. הרפואה המודרנית עדיין לא הצליחה לפתח שיטות יעילות לחידוש ושיקום הסחוסים. ניתוח להחלפת מפרק הברך מתבצע לאחר שמוצו כל הטיפולים הלא-ניתוחיים כולל תרופות נוגדות כאב ונוגדות דלקת, זריקות סטרואידים וחומצה היאלורונית, פיזיותרפיה וכיוצא בזאת. מטרת הניתוח להחלפת מפרק הברך היא להפחית את הכאבים מהם סובל המטופל, לשפר את טווחי התנועות ובכך לשפר משמעותית את איכות חייו.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
למעלה מ- 90% מהמטופלים שעברו החלפה של מפרק הברך מדווחים על הקלה דרמטית בכאבים, שיפור בטווחי התנועות, שיפור בניידות ושיפור משמעותי באיכות החיים, תוך שלושה חודשים מהניתוח. הצלחת הניתוח תלויה במספר גורמים: ברמת הפעילות של המטופל טרם הניתוח, טווחי התנועה של הברך טרם הניתוח, הצלחת הפרוצדורה הכירורגית עצמה, אך בעיקר במידת שיתוף הפעולה של המטופל והיענותו להנחיות הרפואיות של הצוות המשקם. לרוב, בתום הטיפול השיקומי, יוכל המטופל לשוב ולבצע פעולות כגון: הליכה חופשית, שחיה או רכיבה על אופניים. חשוב לדעת, כי ברוב המקרים לא יוכל המטופל לחזור לפעילות גופנית אינטנסיבית, ריצה (ג'וגינג), סקי וספורט הכרוך במגע (משחקי כדור, אומניות לחימה וכו').
יש לציין כי באופן טבעי מפרק מלאכותי נשחק עם הזמן, גם בפעילות יומיומית מתונה, והשחיקה מואצת תחת פעילות אינטנסיבית. כ 97% מהמפרקים המושתלים מחזיקים לפחות 15 שנים.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל? טרום ניתוח, יום הניתוח והאשפוז במחלקה
טרום ניתוח
ביחידת המפרקים באיכילוב, פיתחנו תהליך טרום ניתוח ייחודי אותו עובר כל מטופל. בתהליך זה נסייע למטופלים ומשפחתם להתכונן בצורה המיטבית לניתוח, להפיג חששות ולענות על כל השאלות שמתעוררות.
- פגישה ראשונית - בתחילת התהליך יפגוש המטופל רופא בכיר, מיחידת המפרקים, במרפאות החוץ. בפגישה זו דנים הרופא והמטופל באפשרויות הטיפול השונות, ומחליטים יחד על הטיפול המתאים ביותר.
- מפגש קבוצתי - מדי חודש מתקיים מפגש קבוצתי עם כל המועמדים לניתוח, ובו פוגשים את הצוות המקצועי אשר ילווה את המטופל לאורך כל הדרך. בפגישה זו מנתח בכיר מהיחידה מסביר על התהליך הטרום ניתוחי, הניתוח והשיקום. בנוסף, מתקיימות הרצאות של האחיות הפיזיותרפיסטים והעובדת הסוציאלית.
בפגישה זו המטופלים מוזמנים לשאול את הצוות שאלות בנוגע לכל התהליך. - "יום קבלה" - לאחר מפגש זה יזומן המטופל ל"יום קבלה" במרפאת טרום הניתוח הייעודית, ביום זה ייבדק המטופל ע"י רופא המחלקה שוב, ועל ידי הרופא המרדים, בסוף היום מתקיימת ישיבת צוות, בנוכחות המטופל וצוות המנתחים הבכיר של יחידת המפרקים, ובה נקבע סוג הניתוח, והמועד הסופי של הניתוח (לרוב בטווח של שבועיים מהמפגש).
יום הניתוח
- קבלה למחלקה - ביום הניתוח, מתקבל המטופל למחלקה ע"י רופא המחלקה והצוות הסיעודי. במפגש זה מוודאים כי לא חל שינוי במצבו הרפואי של המטופל והוא מקבל מיטה במחלקה ומורד לאגף חדרי הניתוח.
- אגף חדרי הניתוח - באגף חדרי הניתוח יתקבל המטופל ע"י הצוות המנתח, הרופא המרדים ואחות, במפגש זה יוודא הצוות עם המטופל שוב לאיזה ניתוח הגיע. בסיום התהליך ימתין המטופל עם בן משפחה עד להעברתו לחדר הניתוח.
- הניתוח וסיומו - בסיום הניתוח ייצא רופא מצוות המנתחים ויעדכן את המשפחה לגבי מהלך הניתוח ומצבו של המטופל. המטופל עובר ליחידת ההתעוררות, בה הוא ישהה תחת השגחה צמודה כשעתיים, לאחר שיתייצב מצבו יחזור המטופל למחלקה אורתופדית א', המחלקה בה מרוכזים כל המטופלים של יחידת המפרקים.
יום ראשון לאחר הניתוח
מדי יום במהלך האשפוז יפגוש המטופל רופא בכיר מיחידת המפרקים אשר יסביר לחולה על תהליך השיקום, על הצפוי לו ובו יענה על שאלות של המטופל כבר למחרת הניתוח, מתחיל המטופל בתהליך השיקום, אשר כולל:
- הוצאת נקזים, הוצאת קטטר שתן (אם הוכנס).
- המטופל יפגוש את צוות הפיזיותרפיה אשר יטפל בו במהלך האשפוז.
- המטופל ירד מהמיטה, יתחיל ללכת עם הליכון, ויקבל הסברים על מה מותר ואסור לאחר הניתוח.
- ביום הראשון צפויים כאבים, טווח התנועות וההליכה יהיו מוגבלים.
חשוב - קצב ההחלמה תלוי מאד במוטיבציה האישית של המטופל ובשיתוף הפעולה עם צוות הפיזיותרפיה.
יום שני לאחר הניתוח
- המטופל ימשיך לקבל משככי כאבים לפי הפרוטוקול הטיפולי המקובל במחלקתנו.
- צוות הפיזיותרפיה ימשיך בטיפול, תוך שימת דגש על תבנית ההליכה, הגדלת טווחי ההליכה, ומתן עצמאות תפקודית למטופל.
שחרור הביתה
לאחר כ 48 שעות של אשפוז יכול המטופל להשתחרר לביתו. במידת הצורך, מתואם למטופל שיקום במסגרת ביתית או באשפוז, בכפוף לאישור קופת החולים בה מבוטח המטופל. לקראת השחרור, יקבל המטופל הדרכה מהצוות הסיעודי ומצוות הפיזיותרפיסטים, כמו כן יקבע למטופל תור לביקורת במרפאת המפרקים.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
ניתן לבצע ניתוח להחלפה של מפרק הברך בהרדמה כללית או בהרדמה אזורית (חצי גוף). לעתים משלב הרופא המרדים בין שיטות ההרדמה השונות. כאמור, במהלך טרום הניתוח נפגש המטופל עם רופא מרדים, בפגישה זו יכול המטופל לדון עם הרופא המרדים על שיטת ההרדמה המתאימה לו ביותר. במהלך כל הניתוח נוכח הרופא המרדים בחדר הניתוח, הרופא המרדים אחראי על הפחתת הכאבים, ושמירה על תפקוד תקין של המערכות החיוניות. בסיום הניתוח, מעיר המרדים את החולה ומלווה אותו לחדר ההתאוששות.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
החל מהכניסה לחדר, הכנת המטופל, הרדמה, הניתוח וההתעוררות – כשעתיים עד שעתיים וחצי.
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
ביחידת המפרקים באיכילוב שמים דגש רב על בטיחות המטופל, ועל מניעת זיהומים וכאב. כל המטופלים שוכבים במחלקה נקייה מזיהומים, במהלך הניתוח נעשה שימוש בחליפות מיוחדות וניתנת אנטיביוטיקה מניעתית לכל מטופל. ביחידת המפרקים פותח פרוטוקול מפורט למניעת כאבים, על מנת להקל על השיקום, לשפר את התפקוד וכך לזרז את תהליך ההחלמה ולהחזיר את המטופל לתפקוד מלא במהרה. איזון כאב הוא מרכיב חשוב ביותר בתהליך השיקום, מומלץ כחצי שעה לפני כל טיפול פיזיותרפי ליטול תרופה נגד כאבים. עם זאת, כמו לכל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח להחלפת מפרק הירך אינו חף מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח. כדי להפחית את הסיכונים ככל שניתן, חשוב שיהיו בידי הרופא המנתח והרופא המרדים את מירב המידע והנתונים לגבי מצבו הבריאותי של המטופל, כך שיותאם לו הטיפול המיטבי ויאותרו הבעיות אשר דורשות תשומת לב מיוחדת.
הצלחת הניתוח נמדדת, במידת השיפור בכאב אותו חווה המטופל, והשיפור בתפקוד היום יומי. למעלה מ-90% מהמטופלים מרוצים מאד מהתוצאה הניתוחית.
הסיכויים להתפתחות סיבוכים נעים סביב 1-2% (כ-1 עד 2 מקרים בכל 100 ניתוחים), וכוללים: זיהום, דימום, שברים סביב המשתלים, פריקה של המשתלים, פגיעות עצביות, פריקות וסיבוכי הרדמה. הסיכון להתפתחות זיהום באזור המפרק המושתל קיים גם שנים לאחר הניתוח, עקב חדירה של חיידקים למחזור הדם והגעתם לאזור הניתוח. לכן, לפני כל טיפול רפואי פולשני, (טיפול שיניים, קולונוסקופיה, ציסטוסקופיה וכדומה), חייב המטופל לעדכן את הרופא מבצע הפעולה על מנת שיתאים לו
אנטיביוטיקה מניעתית מתאימה כדי להקטין את הסיכון לזיהום במשתל למינימום.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- כדאי להביא סיכום רפואי מרופא המשפחה, סיכום אשר יכלול פירוט של האבחנות והתרופות שנוטל המטופל.
- על המטופל לדאוג להביא את כל הבדיקות הדרושות, כפי שפורטו במכתב אותו קיבל המטופל טרם טרום הניתוח.
- בדיקות דם: ספירת דם, רמות גלוקוז, תפקודי כליה, מלחים בדם ותפקודי קרישה.
- תרבית מהאף לשלילת קיומם של חיידקים עמידים.
- מטופלים מעל גיל 40 נדרשים לבדיקת אק"ג.
- מטופלים מעל גיל 60, ומטופלים מעשנים נדרשים לצילום חזה.
- יש להביא את כל המכתבים מהרופאים היועצים במידה והתבקשתם במרפאות החוץ או בטרום הניתוח.
- אין צורך בהפסקת טיפול מניעתי באספירין טרם הניתוח.
- טיפול במדללי דם יופסק ע"פ הוראות שיקבל המטופל בטרום הניתוח, בתיאום עם המרדימים והרופאים המטפלים בו. חשוב לציין בכל פגישה כי המטופל נוטל מדללי דם.
- ביום הניתוח על המטופל להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני מועד הניתוח.
- טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי, ויש להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון.
- חשוב לוודא טרם הניתוח כי אין כל גירויים, פצעים או דלקות בעור ברגל המנותחת, מאחר ואלו עשויים להעלות את הסיכוי לזיהום. במידה ויש שינוי במצב עור הגפה המנותחת יש לעדכן מיד את הרופאים.
מה יקרה אחרי הניתוח?
לאחר סיום ההליך הכירורגי שוהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות. לאחר מכן הוא מועבר למחלקת אורתופדיה א' (לטיפול הניתן לאחר הניתוח - ראו לעיל).
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
ביום השחרור יזומן המטופל לביקורת במרפאה בטווח של כשלושה שבועות מהניתוח. בביקורת זו ייבדק הפצע הניתוחי, והרופא יוודא כי טווחי התנועה משתפרים כמצופה. לאחר השחרור חשוב להקפיד על יישור הרגל במנוחה, אין לשים כריות מתחת לברך המנותחת מאחר ודבר זה יכול לגרום לכפיפה קבועה של הברך אותה יהיה קשה לתקן. ההתאוששות מניתוח החלפת מפרק הברך אורכת כ-10 שבועות. בתקופה זו על המטופל להמשיך בתרגילי הפיזיותרפיה. חשוב - על המטופל לתרגל את התרגילים באופן עצמאי כמה שיותר – "כל יום, כל היום" כדי להגיע לתוצאה המיטבית אין זה מספיק להסתמך רק על המפגשים אם הפיזיותרפיסט.
בדרך כלל, ניתן לשוב לתפקוד יומיומי רגיל ולעבודה משרדית קלה תוך כ-3-6 שבועות לאחר הניתוח. עם זאת, לא ניתן לבצע פעילות פיזית מאומצת ויש להקפיד על תכנית האימונים שהותאמה על ידי הצוות המטפל על מנת לשפר את הניידות והביצועים של המפרק החדש. נהיגה מותרת לרוב לאחר כ-4 עד 6 שבועות מהניתוח, אך יש לוודא כי המטופל מסוגל לבצע פעולות חירום חדות, וכן אינו מסכן את עצמו ואת הציבור.