להתבגר באון
זקפה היא חלק בלתי נפרד מהגבריות, וכשהיא דועכת או נעלמת, תחושת הגבריות נפגעת באורח קשה - ולעתים אנוש. הזקפה היא תהליך מורכב בו נוטלים חלק גורמים הורמונליים. אלא שהפרשת ההורמונים היא תהליך מסובך, וכדי להגיע ליעד הרצוי דרוש איזון עדין ביותר. התהליך מערב גם השפעה על עצבים שונים – עצבים מקומיים ועצבים בעמוד השדרה - והזקפה עצמה יכולה להתקיים רק כאשר יש גירוי רגשי ומיני מתאים. על פי נתונים שנאספו בשנים האחרונות, כ-10% מהגברים הישראלים בגילאי 45-55 סובלים מאין אונות ומגיל 65 ומעלה עולה שיעור הגברים הסובלים מכך ל-40%, קיימים אף מחקרים המצביעים על אחוזים גבוהים הרבה יותר. למרות שמדובר בבעיה נפוצה מאוד, רק 6%-10% מהגברים הללו פונים לקבלת טיפול וגם זאת רק לאחר המתנה של כשנה וחצי מתחילת הבעיה עד לפנייה לרופא. במסגרת המחקר עולה כי למטופלים יש קושי להתייחס לנושא המיני מסיבות שונות: 8% מקרב משתתפי המחקר טענו שלא דברו עם הרופא כי לא סבלו באמת ממצבם. 38% חשבו שזה חלק טבעי מההתבגרות ואין מה לעשות. 23% קיוו שהמצב זמני ויעלם עם הזמן. 20% התביישו ולא חשבו שהבעיה רצינית. 18% חשבו שהבעיה לא רפואית. 11% טענו שאין להם רופא קבוע וקיוו שהשאלה תבוא מצד הרופא שפגשו.
אז מה בדיוק קורה שם למטה?
כאשר הגירוי המיני נוצר, מופרשים מהמוח חומרים המשפיעים על כלי דם עדינים המצויים באיבר המין. כלי הדם העורקיים מקבלים פקודה להרפות את עצמם, הם מתרחבים ומזרימים הרבה דם לאיבר המין. במקביל מתרחשת "דחיסה" בכלי הדם הוורידיים, שהיא מעין סגירה שלהם, וכך "נכלא" הדם באיבר המין והתוצאה היא זקפה מפוארת. לאחר שהגירוי המיני מתפוגג (הלשון המדעית ל"גמרת"), גם ההשפעה על כלי הדם פגה- והזקפה יורדת.
לאחר פליטת הזרע הזקפה יורדת מהר מאוד, ואז יש תקופת "החלמה" שבה קשה לגרום לגירוי מיני וזקפה אצל הגבר. אצל גברים צעירים מאוד, בשיא אונם, תקופת "ההחלמה" (הזמן בין זקפה לזקפה) יכולה להיות עניין של דקות. אך התקופה הולכת ומתארכת עם הגיל, וזה לגמרי נורמלי. אצל מבוגרים ממש – וקשישים – תקופה זו יכולה להימשך בין שעות לימים.
גורמים גופניים ורגשיים להפרעה בזקפה
הפרעה בזקפה היא חוסר יכולת להשיג את הזקפה, או לשמור על זקפה המאפשרת מגע מיני מלא. ניתן לחלק את ההפרעות לשתי קבוצות עיקריות: הפרעות זקפה ממקור רגשי והפרעות זקפה ממקור גופני. ברוב המקרים הסיבה לחוסר היכולת להגיע לזקפה היא עירוב של גורמים רגשיים וגופניים גם יחד.
הגורמים הרגשיים להפרעת זקפה:
ההפרעה הרגשית השכיחה ביותר היא "חרדת ביצוע". החרדה מופיעה בעיקר בתחילת הקשר המיני, כאשר הגבר מרגיש שבת הזוג מצפה ממנו לנווט את העניינים, או סתם בגלל שהוא ממש ממש נמשך אליה וחושש מתפקוד לא טוב.
הסיבה לכך היא שהגוף מתוכנת לראות בחרדה מצב של איום פיזי (כמו שחשו אבות אבותינו במסע ציד מסוכן). בזמן החרדה מוגבר קצב פעימות הלב, מתח השרירים עולה והדם מוסט מהידיים, הרגליים ואיבר המין אל השרירים הגדולים יותר, כמו הירכיים והכתפיים – כך שתוכל לנוס על נפשך. לצערנו, התגובה זהה גם כאשר מדובר ב"חרדת ביצוע מינית" וגם כאשר מדובר בחרדה קיומית.
הפתרון היחיד הוא להירגע ולהאמין לקלישאה "כן, זה קורה לכולם...". לפעמים. גם התחושה של גברים רבים שהם "אחראים" על איכות המין מכניסה ללחץ ועלולה לגרום להפרעה בזקפה.
הגורמים הגופניים להפרעה בזקפה:
- גיל
ככל שהשנים חולפות, ניכרת ירידה הדרגתית בתפקוד הפיזיולוגי. בנוסף לכך, עם הגיל יש עלייה בשכיחות מחלות כרוניות לא רק אצל הגבר, אלא גם אצל בת הזוג. כל אלה, ביחד או לחוד, עלולים להפריע להיווצרותה של זקפה מספקת. עם זאת, אצל גברים רבים מאוד, הגיל אינו מהווה בעיה בפני עצמה ואינו גורם לבעיות בזקפה. קשישים רבים, גם בסביבות גיל 80, מקיימים יחסי מין סדירים. - מחלות
סוכרת, למשל, פוגעת בכלי דם קטנים בכל הגוף ולכן גם באיבר המין. סוכרת היא אחד הגורמים השכיחים להפרעה בזקפה. אגב, לעתים, מתגלה הסוכרת רק כשהגבר מתחיל להתלונן על בעיות זקפה. מחלות אחרות, כמו מחלת לב, דיכאון ויתר לחץ דם, עלולות אף הן לגרום לבעיה בזקפה, הן באופן ישיר והן בשל הלחץ הנפשי הקשור למחלה. - סמים ואלכוהול
סמים, סיגריות ואלכוהול בכמות גדולה מפריעים לזקפה. אגב, כוס יין לפני הסקס יכולה אמנם לשפר את מצב הרוח ולהועיל, אך אלכוהוליזם פוגע בזקפה. גם ניתוחי אגן וניתוחים להסרת הערמונית כתוצאה מגידול ממאיר עלולים לפגוע בעצבים שבאיזור איבר המין - וכך להפריע לזקפה. - תרופות
גורמים נוספים שהם כופפי זקפה ידועים: תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, תרופות להפרעות בקצב הלב, ותרופות נגד דיכאון. במקרים כאלה אפשר להתייעץ עם הרופא המטפל ולנסות להחליף תרופות על-מנת למצוא תרופות שמפריעות פחות לתפקוד המיני. לא תמיד זה עובד.
אז איך מטפלים?
התרופות שנמכרות בישראל - ויאגרה, סיאליס ולויטרה - שייכות לקבוצה אחת, הנקראת קבוצת מעכבי האנזים PDE5. התרופות הללו עושות את העבודה רק אם החשק המיני של הגבר תקין ואיבר המין מקבל גירוי ידני, או אחר. אחוזי ההצלחה של התרופות גבוהים, גם בחולי סוכרת שבהם ההפרעה לזקפה עלוולה להיות קשה יחסית.
יש גם זריקות, מכשירי ואקום הגורמים לזקפה, ובמקרים של טוטל לוסט... תותב המושתל בתוך איבר המין. בנוסף לטיפולים הקונבנציונליים קיימים היום בשוק תכשירים טבעיים, שתכליתם להעצים את היצר המיני, להגביר את החשק המיני ואת הביצועים המיניים. כל "המאיצים המיניים" הטבעיים, מכילים תערובת של עשבים שונים כגון: יוהמבין, ל-ארגינין, ג'נסנג, ליסידיום, אנגליקה ומרכיבים אחרים. מכיוון שהמחקרים הנעשים בתכשירים אלו אינם רפואיים פרופר אזי אין באפשרותם להוכיח באופן חד משמעי את יעילותם בהשוואה ליעילות הכדורים הכימיים לתפקוד המיני. מה גם שגם תוספי מזון וצמחי מרפא אלו, לא זולים במיוחד.
במקביל לתרופות יש כמובן תהליך פסיכולוגי בשני מישורים: האחד היורד להבנת שורש הבעיה והשני החושף את בני הזוג לקיום יחסי מין מלאים, תוך הורדת החרדה ה"ביצועית" של הגבר.
לאן לגשת?
לפנות למרפאה לטיפול מיני במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) או כל מרפאה אחרת. נשמח לסייע בכל בעיה, כל מה שצריך זה רק לגשת ולעבור אבחון (רצוי עם בת הזוג) על מנת להתאים את הטיפול הנכון.